רוב העסקים הקטנים בסגנון בית מלאכה בתעשיית הריהוט הטורקית משתמשים בשיטות קונבנציונליות. עם זאת, מספר העסקים הקטנים, הבינוניים והגדולים החל לעלות, במיוחד בשנים האחרונות.
בהתאם לרמת התעסוקה, מאמינים שחברות ייצור מפוברקות מורכבות מחברות גדולות. מספר העסקים המייצרים מוצרים מפוברקים עולה מדי יום.
למרות העובדה שלמגזר אין נוכחות משמעותית לריהוט או למוצרי ייעור, צצים יותר עסקים בבעלות זרה, בעיקר בתעשיית ריהוט המטבח. החנויות הקמעונאיות שפתחה איקאה באיסטנבול, איזמיר, בורסה ואנקרה העניקו דחיפה לתעשייה. תעשיית הרהיטים מרוכזת באזורים מסוימים בטורקיה עם שוק מרוכז ו/או ריכוז גבוה של מוצרי יער. לפי תרומתם לייצור הכולל, האזורים העיקריים לייצור רהיטים הם איסטנבול, אנקרה, בורסה (אינגל), קייסרי, איזמיר ואדנה. למרות שתעשיית הרהיטים של איסטנבול מפוזרת ברחבי העיר, שני המוקדים המשמעותיים ביותר הם מאסקו באזור התעשייה המאורגן Kitelli ו-Modoko, מתקן לייצור רהיטים באומרנייה.
אנקרה היא זמן רב מוקד משמעותי לייצור רהיטים. נתוני TurkStat מראים שהיא עוקבת אחרי איסטנבול מבחינת מספר העסקים וגם מבחינת התעסוקה הכוללת. רובע סיטלר באנקרה ידוע בתעשיית הריהוט שלו. סיטלר הוא אזור תעשייה מאורגן באופן מהותי המשתרע על פני 5,000 דונם של קרקע, והוא נוסד בשנות ה-1960 בעזרת לשכת הנגרים. ישנם מספר רב של עסקים קטנים ובינוניים לייצור רהיטים באזור. יותר מ-10,000 חברות ממוקמות באתרים. עם זאת, עסקים אלו דורשים כוח עבודה רב, ואין רבים מהם המייצרים בכמויות גדולות.
תעשיית העץ צמחה במהירות באזור Bursa-İnegöl, שיש לו שטחים מיוערים גדולים והוא אזור נוסף עם דינמיקת פיתוח גבוהה. İnegöl, שהיא כיום מרכז רהיטים, ניצלה את המרב מהניידות המסחרית שסיפקה מיקומה לאורך דרך המשי ההיסטורית והיתרון שבקרבה למשאבים עבור חומרי גלם. מבחינת תעסוקה, מגזר הרהיטים של Bursa-İnegöl מגיע למקום השני באנקרה. עם זאת, לפי האזורים שלנו, הוא מגיע למקום השלישי בחלוקת היצוא של המגזר, אחרי קייסרי ואיסטנבול. הצלחת הייצוא של האזור מוכיחה ש-Bursa-İnegöl נמצאת בדרך הנכונה להפוך למרכז עולמי משמעותי לרהיטים.
ספות, כִּיסְאוֹת, ו מיטות היו הפריטים הראשונים שיוצרו בקייסרי עם צמיחת תעשיית הרהיטים. כיום, בזכות התקדמות טכנולוגית והשקעות טריות, קייסרי התפתחה למרכז רהיטים משמעותי בטורקיה, עם עסקים המייצרים בכל התחומים הקשורים לריהוט. העסקים הגדולים במגזר ממוקמים בקייסרי, על פי נתוני TOBB וסטטיסטיקות הייצוא של TURKSTAT. מתוכם, 400 לערך הן חברות ייצור המוני עם מיקוד יצוא. האזור מעסיק 11.5 עובדים לכל חברה, שזה יותר משמעותית מהממוצע של טורקיה. הריכוז הגבוה של עסקים בקנה מידה גדול בקייסרי מתבטא במספר העובדים הגבוה בכל חברה. עם 355 מיליון דולר בייצוא של 2012. המרכז המשמעותי ביותר לייצור ויצוא רהיטים בטורקיה הוא קייסרי, שרק היוו 18.7% מכלל יצוא הרהיטים מטורקיה.
אחרי קייסרי, איזמיר מדורגת במקום החמישי מבחינת רמת התעסוקה. המגזר מרוכז ב-Karabalar וב-Kısıkköy Furniture City, ובזכות הנמל והנגישות שלו, העיר מתקדמת משמעותית בייצוא. עם 2.66 עובדים לחברה, באזור יש רמת תעסוקה נמוכה מהממוצע בטורקיה והוא מורכב ברובו מעסקים קטנים.
בניית דיור חדש וגידול בהכנסה הם שני הגורמים העיקריים המניעים את הביקוש לרהיטים. מצד שני, הביקוש לריהוט משרדי מושפע במידה רבה מפתיחה ובנייה של מקומות עבודה, שימוש במערכות אוטומציה משרדית, וכמובן, מהגידול בתעסוקה. כתוצאה מכך, שיעורי הביקוש וניצול הקיבולת לרהיטים, מוצרי צריכה עם גמישות ביקוש גבוהה, משתנים במנעול עם שינויים במשק.
הירידה בביקוש בשוק המקומי היא הסיבה העיקרית לכישלון בהעלאת ניצול הקיבולת. ביקוש מקומי לא מספיק הוא הגורם העיקרי שמונע מהענף לפעול במלוא התפוקה, ואחריו ביקוש חוץ לא מספיק. אילוצים פיננסיים, בעיות עבודה ומחסור בחומרי גלם מקומיים ומיובאים כאחד בעקבות חוסר הביקוש.
סחר החוץ של טורקיה
תעשיית הריהוט הטורקית החלה לייצר עודף בסחר חוץ באופן עקבי מאז 2001. בעקבות המשברים שחוו בתקופה הקודמת, ניסו חברות להתגבר על הירידה בביקוש המקומי באמצעות פנייה ליצוא. תהליך זה מוכיח שמצב זה אינו אוריינטציה זמנית אלא הפך להעדפה של החברות שלנו. הייצוא התפתח לכוח המשמעותי ביותר שמניע את הפיתוח ואינו עוד תהליך שנכנס אליו עם נשימת חיים.
יותר ממחצית מהיבוא של המגזר מגיע מהאיחוד האירופי, ושליש מהיצוא שלו מתבצע לאיחוד האירופי. למרות היותו יתרון בהתחשב במאפייני השוק והצרכנים של האיחוד האירופי, ריכוז אזורי זה במגזר מדגיש גם את הצורך בגיוון שווקים (עם שווקים אלטרנטיביים כמו ארה"ב) מבחינת יעדי המגזר ארוכי הטווח.
החל משנת 2001 צפוי כי תהליך הייצוא יישאר חיובי, המגזר ימשיך לתרום תרומה משמעותית לכלכלת המדינה וסחר החוץ ימשיך להיות בעל מאזן חיובי. לתעשיית הרהיטים יש דינמיות ופוטנציאל לעליות גדולות עוד יותר בנסיבות מאקרו כלכליות טובות יותר ועם החוויות שנצברו בשווקים זרים.
יצוא
למרות היותו מקומות עבודה רבים ומייצר הרבה מקומות עבודה, תעשיית הרהיטים מהווה רק חלק קטן מהיצוא שלנו. בשנת 2020 עמד אחוז המגזר מהיצוא העולמי על 2%. צמיחת יצוא הרהיטים הכרחית לפיתוח המגזר. יצוא הרהיטים של טורקיה גדל משמעותית מ-192 מיליון דולר בשנת 2001 ל-3 מיליארד 422 מיליון דולר בשנת 2020. 12% יותר רהיטים יוצאו בשנת 2020 מאשר בשנה הקודמת, למרות תנאי המגיפה, אשר השפיעו לרעה משמעותית על הסחר באותה שנה. .
ייצוא הרהיטים של טורקיה לפי מוצרים 1
בעוד שחלק מהעסקים במגזר מייצאים את הסחורה שלהם ישירות, רובם עושים זאת באמצעות עסקים אחרים, במיוחד משרדי קבלנות ואדריכלים המעורבים בפרויקטים קבלניים בינלאומיים. מצד שני, מספר העסקים הנכנסים לשווקים זרים ישירות דרך ערוצי ההפצה שלהם גדל משמעותית בשנים האחרונות.
עד שנות ה-1980, רוב היצוא נעשה למדינות המזרח התיכון; למרות זאת, לאחר 1990, היצוא נעשה בעיקר למדינות האיחוד האירופי, מדינות חבר העמים והפדרציה הרוסית. במקביל להתרחבות פרויקטי הבנייה שבוצעו ברפובליקות הטורקיות ובפדרציה הרוסית, חלה עלייה בייצוא הרהיטים למדינות אלה. יצוא הרהיטים לפדרציה הרוסית לא הצליח לחדש את רמתו לפני המשבר עקב ההאטה הכלכלית שהחלה בשנת 1997. בעוד שהיצוא למדינות סמוכות ופריפריה גדל לאחרונה, שיעור היצוא למדינות האיחוד האירופי לעומת יצוא הרהיטים הכולל ירד . במונחים של גיוון בשוק, ניתן לראות במגמה זו יתרון.
השוק הגדול ביותר ליצוא הרהיטים של טורקיה מאז 2020, לפי ניתוח של המדינות, היה עיראק. עם יצוא של 484 מיליון דולר בשנת 2020, הייתה ירידה של 5.3% בייצוא שלנו לאומה זו מהשנה הקודמת.
גרמניה, ערב הסעודית, ארצות הברית, צרפת, בריטניה, ישראל ולוב הם שווקים משמעותיים נוספים ליצוא הרהיטים של טורקיה. הכישלון של היצוא להגיע לרמות הרצויות נובע בעיקר מתנאי המגיפה, סוגיות פוליטיות במדינות שכנות ושכנות, כמו גם שימוש לקוי בייצור מודרני ומוכוון עיצוב. נושאים משמעותיים נוספים בייצוא כוללים סוגיות מימון וחוסר ידע על שווקים זרים, במיוחד עבור עסקים בינוניים וקטנים.
יצוא הרהיטים של טורקיה לפי מדינות 1
תבואו
מספר יבוא הרהיטים גדל ב-1986 כתוצאה מהליברליזציה נוספת של היבוא והצטרפותנו לאיגוד המכס ב-1996. יבוא הרהיטים עמד על כ-38 מיליון דולר ב-1994; בשנה שלאחר מכן הם עלו ב-79% לכ-68 מיליון דולר. העלייה המהירה הזו ביבוא נמשכה גם בשנים שלאחר מכן, אך בשנת 2001, כתוצאה מהמשבר, ירד יבוא הרהיטים ל-122 מיליון דולר, ירידה של 40% מהשנה הקודמת. עם עלייה קלה בשנת 2002, הירידה שלאחר המשבר ביבוא רהיטים התממשה כירידה של 128 מיליון דולר. היבוא של המגזר צמח בהתמדה לאורך השנים במקביל להתאוששות המשק, אך בשנת 2009, כתוצאה מהמשבר הפיננסי העולמי, הוא ירד ב-37% לעומת השנה הקודמת והסתכם ב-568 מיליון דולר. היבוא של המגזר עלה על ערכי 2008 והסתכם ב-941 מיליון דולר ב-2011, כאשר השפעות המשבר פחתו משמעותית. ייבאנו רהיטים בשווי 498 מיליון דולר בשנת 2020, ירידה של 9.1% מהשנה הקודמת. המשפיעה לטובה על עודפי סחר החוץ של המגזר היא הירידה ביבוא. יבוא הרהיטים של טורקיה לפי מוצר 1
סין ומדינות האיחוד האירופי הן המקורות העיקריים לייבוא רהיטים לטורקיה. המדינה שמייבאת הכי הרבה רהיטים נכון לשנת 2020 היא סין, עם 69 מיליון דולר, ואחריה פולין עם 57 מיליון דולר. איטליה, גרמניה, רומניה ובולגריה הן יבואניות בולטות נוספות של רהיטים שמהם טורקיה מייבאת סחורות. ההסכמה של מדינות אלה, שהן היצרניות והיצואניות הגדולות בעולם, מראה שלטורקיה יש אוכלוסייה נכבדת שיכולה להרשות לעצמה ריהוט חדשני. רהיטי עץ אחרים, רהיטי מתכת אחרים, רהיטי מתכת אחרים, רהיטי ישיבה ממולאים אחרים עם מסגרת מתכת, רהיטי ישיבה ממולאים אחרים עם מסגרת עץ, ושאר רהיטי ישיבה ללא מסגרת מתכת, הם קבוצות המוצרים העיקריות המיובאות של טורקיה.
יבוא הרהיטים של טורקיה לפי מדינות 1
מסחר עולמי
השינוי העיקרי בסחר הבינלאומי ברהיטים בשנים האחרונות הוא האצת הגלובליזציה של שוק הרהיטים. ארה"ב, האיחוד האירופי וסין הן השחקניות העיקריות בשוקי הריהוט העולמיים, עם עודף סחר חוץ של רהיטים של כ-56 מיליארד דולר וגרעון סחר חוץ של רהיטים של קרוב ל-47 מיליארד דולר בהתאמה. ארה"ב מייצאת רהיטים בשווי של למעלה מ-70 מיליארד דולר.
יצוא
המשבר הכלכלי העולמי גרם ליצוא הרהיטים בעולם, שעמד על 66.5 מיליארד דולר ב-2002, לגדול ל-140.2 מיליארד דולר ב-2008 לפני שירד ל-115.5 מיליארד דולר ב-2009. בהשוואה לשנה הקודמת בעשר השנים הקודמות, היצוא גדל ב- ממוצע של 4.5% ב-2017, 2018 ו-2019, והגיע ל-194.4 מיליארד דולר ב-2019. היצוא ירד בשנים 2015 ו-2016 בהשוואה לשנה הקודמת. קצב יצוא הרהיטים צפוי להיות מואט ב-2020, אך תיתכן עלייה קלה.
סין מייצאת רהיטים בשיעור של שליש מהכלל העולמי. כשליש מכל יצוא הרהיטים ברחבי העולם מגיע גם ממדינות האיחוד האירופי. לייצור רהיטים יש עמדה תחרותית עולמית חזקה ומהווה תעשייה בסיסית במדינות רבות באיחוד האירופי. שלושת היצואנים הגדולים הבאים הם סין, גרמניה ופולין. מדינות חשובות אחרות שמייצאות רהיטים כוללות את הולנד, אוסטריה, צרפת, דנמרק, בלגיה, שוודיה, דנמרק ודנמרק. שוק הרהיטים המתמחה ביותר באיחוד האירופי כולל תתי סקטורים רבים. ריהוט למטבח ורהיטים מרופדים הם שתי קטגוריות הייצור הגדולות ביותר. סחר המעבר של רהיטי עץ הוא מגזר משמעותי נוסף עבור מדינות האיחוד האירופי. נכון לשנת 2019, חלקה של טורקיה בייצוא הרהיטים העולמי היה 1.57%.
ייצוא רהיטים עולמי לפי מדינות 1
יבוא
למרות העובדה שהיבוא העולמי של רהיטים נמצא בעלייה ב-20 השנים האחרונות, ניתן לראות ירידות מהשנה שלפני כן בשנים 2009, 2015 ו-2019. עם שווי כולל של 189.5 מיליארד דולר ב-2019, ירד יבוא הריהוט העולמי ב-1.4 % מ-2018.
ארה"ב מייבאת רהיטים בשיעור הגבוה בעולם. עם יבוא של 56 מיליארד דולר בשנת 2019, ארה"ב לבדה הייתה אחראית ל-30% מכלל יבוא הרהיטים ברחבי העולם.
גרמניה היא מדינת היבואן הגדולה ביותר אחרי ארצות הברית. בשנת 2019, גרמניה הכניסה רהיטים בשווי 15.8 מיליארד דולר, המהווים 8.1% מהיבוא העולמי. בריטניה, צרפת, קנדה, יפן, יפן, הולנד וספרד הן יבואניות משמעותיות נוספות.
יבוא רהיטים בעולם לפי מדינות 1
צרכני הרהיטים המובילים באיחוד האירופי הם גרמניה, צרפת, הולנד וספרד. לאוכלוסיות הרב-תרבותיות הפתוחות, המטיילות והרב-תרבותיות של מדינות אלו יש השפעה על המאפיינים של תרבויות שונות במונחים של צריכת רהיטים. קטגוריות המוצרים הפופולריות ביותר בשוק הרהיטים באיחוד האירופי הן קבוצות ישיבה מרופדות (ספות וכורסאות) וריהוט למטבח. בשנים הקרובות, צמיחת שוק הרהיטים באיחוד האירופי צפויה להאט. עם זאת, צפוי שהמעבר מרהיט מסורתי למודרני יימשך ותהיה עלייה במגוון עיצובי וסגנונות הריהוט. העובדה שפריטי ריהוט בודדים שיכולים להשתלב בקבוצות רהיטים קיימות מגדילים את נתח השוק שלהם ביחס לרכישות של רהיטים בסטים היא היבט משמעותי נוסף של דפוס הצריכה של האיחוד האירופי.
לגבי הדמוגרפיה הצרכנית, צפויה עלייה בהעדפה לריהוט עכשווי בקרב אנשים מעל גיל 45 ורווקים. גם מבנה מוצרי רהיטים המעדיף איכות גבוהה בעלות נמוכה יותר ואיכות נמוכה בעלות גבוהה יותר צפוי לעלות.
מגמות בשוק רהיטי העץ של האיחוד האירופי מצביעות על כך שחברות המנסות להיכנס לשוק זה ומחפשות פלח שוק חדש צריכות להתרכז בחדרי שינה וריהוט ביתי אחר. בעוד שעצי דובדבן, טיק ועצים כהים אחרים מבוקשים, העדפות הצרכנים עוברות לכיוון גוונים בהירים יותר של עץ, אשור, מייפל וליבנה. טרנדים חדשים הם נוסטלגיה וגוונים חמים ועיצובים המדגישים אלמנטים מקומיים בריהוט מודרני. ישנה חזרה לריהוט מוצק מלמינציה ופורניר. הרהיטים הופכים להיות יותר רב תכליתיים/פונקציונליים, נוחים/נוחים וגמישים יותר. עם אוכלוסיית הקשישים הגדלה של האיחוד האירופי, החשיבות של ארגונומיה ברהיטים גוברת